ר' מיכאל ב"ר משה ברור

מקלוש (תרכ"ג–תש"ט)

נולד בקלוש ביום ה' כסלו תרכ"ג, לאביו ר' משה (— ליב) שהיה ת"ח סוחר תבואה, ב"ר יצחק — חסיד רצ"ה מזידיטשוב — ב"ר ישראל חתן ר' דב וינקלר מקלוש. ר' מיכאל ור' נפתלי גיסיו של הסב עלו לירושלים, ובנו ר' משה עלה לצפת. במכתבים הנאים ששיגרו למשפחה עוררו געגועים לציון. אחד הנכדים הוא הרב ד"ר מיכאל שלום וינקלר אב"ד העדה החרדית בברלין ובקופנהגן — ב"ר זאב תושב סטרליסק, חתן ר' ישראל אב"ד סוירז. היה מקורב לשרף רבי אורי שהעיד על כשרות כהונתו — ב"ר שמעיה. בריינה אמו של ר' מיכאל היתה בתו של ר' דב ברל הכהן בראוער, אף הוא חסיד רצ"ה מזידיטשוב.

למד אצל דייני קלוש, ואצל רא"ל הורביץ אב"ד סטרי. בתרמ"ב נשא שם את לאה בת ר' אברהם ציימר תושב המקום, נפטרה בשנת תשט"ו.

זכה לראות כמה פעמים את מהרי"א מזידיטשוב, והיה חסיד של בנו ר' אליהו. מתרנ"ג פקיד ואח"כ מנהל בית החרושת לבירה של משפחת יעקב ברטלר בקולומיאה, עד שנת תרפ"ה. בשנים תר"ס–תרס"ו סוחר בעסקי נסירת עצים בסטרי. כשגר בקולומיאה כהן שם כפרנס הקהילה, שופט שלום, ומנהיג במזרחי. עלה לארץ באייר תרפ"ה, וגר בחיפה, ופתח־תקוה וירושלים. התפרנס מפרדס שהיה לו בפ"ת, ואת כל עתותיו הקדיש לתורה ולתפילה. נפטר ביום ט' טבת תש"ט, ונטמן בחצר בית־החולים שערי־צדק. ילדיו: פרופ' אברהם יעקב; ד"ר יצחק מורה בירושלים; דב; תמימה הורביץ; אטל־מרים אשת ד"ר יצחק זיילר, רופאת נשים וילדים בירושלים.

כבר בגליציה פרסם מאמרים בעתונים מחזיקי הדת, העברי והמצפה בשם הספרותי מיכ"ה. גם באי"י המשיך לפרסם מחקרי חסידות וארץ־ישראל. הגיה את ספרי רבו שו"ת הרי בשמים, והדפיס עליו את ההספד גבורת ארי בתוך הספר מפי אריה. לפרסום רב זכה בספריו הפופולריים על אדמור"י זידיטשוב. בשבתו בקולומיאה כתב את הספר פאר יצחק לתולדות מהרי"א מזידיטשוב. אח"כ מסרו לר' ראובן מרגליות להדפיסו בלבוב תרפ"ח, והוסיף מאוחר יותר השלמות בפאר יצחק תנינא, וינא תרצ"א. בתרצ"ח לערך הדפיס ר' אליהו וייס בסאטומארע מהדורה שניה בלי ידיעתו. מהדורה זו צולמה בניו־יורק תשכ"ב, ירושלים תשכ"ח ועוד. הספר צבי לצדיק על תולדותיו של רצ"ה מזידיטשוב נדפס על־ידי העסקן ליבל טויבש בוינא תרצ"א. צולם בישראל בתשל"ב ופעמים נוספות. כתב את תולדותיו של המהרי"א מקומרנא, אך לא השלים (בטעות כתב באדר שנדפס בתל-אביב כח"ב של פאר יצחק). היה בדעה שהסלע שבמסגד עומר אינו אבן השתיה, וכשהדפיס בתר"ץ בירושלים את ספרו אבן שתיה או אבן הטועים עורר פולמוס סוער. בזקנתו כתב את זכרונותיו מימי צעירותו. בנו ר' אברהם יעקב הוסיף שלו, והדפיס את הספר זכרונות אב ובנו בירושלים, מוסד הרב קוק, תשכ"ו.

ר' שמואל זנוויל ראה לפי: בה, ר' שמואל זנוויל