
ר' יוסף ב"ר בנימין ביגון
תלמיד חכם ומחנך, מנהל הספריה התורנית בורשא
מקראקא (תרס"א–תש"ב)
נולד בשנת תרס"א בויסוקי ליטבסקי שבליטא הפולנית, לאביו ר' בנימין שהיה סוחר למדן.
בגיל בר מצוה כבר נודע כעילוי, מתון ומסודר. בפרוץ המלחמה כשהמשפחה נדדה לוילנא, למד בישיבת רמיילס. אחרי המלחמה היה מראשוני ישיבת שערי תורה בגרודנה בראשותו של רבי שמעון שקופ. בתרפ"ז עבר לישיבת מיר, ושמע לקח מראש הישיבה ר' אליעזר יהודה פינקל ומהמשגיח ר' ירוחם ליבוביץ. שם נתבלטה עצמיותו ודרכו המיוחדת. השתתף בסדרי הישיבה בהם, אבל הוסיף מסכתות אחרות ופוסקים. מעצמו נעשה בעל הוראה המשיב לאחרים ברצון. פתח "חנות" בחדרו לחסוך מזמנם של הבחורים, ולבסוף סגר אותה בחובות כבדים. היה בעל אישיות מקורית, מעמיק חשוב, וכשעבר בתרצ"א לוורשא התלכדו סביבו בני עליה צמאי דעת. כאן גם בא במגע עם שדרות כלל ישראל, בצומת העצבים של בעיות עם ישראל. התידד עם ר' אלכסנדר זושא פרידמן ובני חוגו, והיה מעורה בבעיות החינוך. האדמו"ר מגור רחש לו אמון רב והציע אותו להדרכה כללית במתיבתא, אלא שהדבר לא יצא לפועל. זמן מה נעשה מנהל הספריה התורנית מתרומתו של הנדבן ר' אייזיק פינאי, אלא שלא היתה התעניונת בספריה מאורגנת, והמוסד נסגר מחוסר מימון. ייסד הוצאת ספרים "אהבה" בה הופיע רק ספר אחד: ילקוט ידיעות האמת של הרמח"ל בתרצ"ד. ההדיר את הנוסח משיבושים, וכתב תמציות לנוחיות המעיין בבהירות רבה ובסגנון מלוטש. הספר צולם מחדש בשנגהי ובניו יורק בלי ציון שם המהדיר, כמו במהדורה הראשונה בה העלים את שמו מתוך ענוה. בתרצ"א נשא את חנה גרוספלד מהמורות המצוינות בסמינר בית יעקב בקראקא, ועבר לגור שם. על ידה ועי"י ידידו המנהל ר' יהודה ליב אורליאן היתה לו השפעה רבה בסמינר, ומאות התלמידות הושפעו ממנו רבות ישירות ובעקיפין. התידד מאד עם רבי משהניו פרידמן, ובני עליה חסידיים העריכו מאד מתנגד כמוהו. זמן מסוים שימש כמשגיח בישיבת היידה שליד אנטוורפן בבלגיה. בפרוץ המלחמה שיגר מאות מכתבי עידוד ונוחם לתלמידות הסמינר שהיו בחופש. בתחילת תמוז תש"ב נלקח למחנה השמדה הי"ד. נשתמר תזכיר שהכין בשם עינא פקיחא ובו תכנית מפורטת להצלת היהדות, ע"י חבר תלמידי חכמים שהתארגן בשם זה למטרה הנשגבה. התזכיר נשלח למתי מספר מבינים בארה"ב לגיוס תורמים, ושם תרגומו לאנגלית. השליח ר' יהודה דייוויס מסרו כעבור שנים לר' אברהם כי־טוב שהדפיסו בירושלים תשל"ב, מקור יידיש ותרגום חפשי בעברית, עם קונטרס "הבו גודל" מאמרים משלו בעניני החינוך. בראש הספר תמונת המחבר ותולדותיו.
הלל זיידמן, אלה אזכרה, א, 228, 238–228, אישים שהכרתי, 220–231.