מקרשצינקה ואופוטשנא (תרע"ג–תש"ב)
נולד בבוצ'ץ בשושן פורים תרע"ג לאביו ר' יואל משה, והתחנך בלבוב. למד אצל אביו ואצל ר' הרשלי מייזליש ראש הישיבה בניימרק, ומתרפ"ט נמנה על ראשוני ישיבת חכמי לובלין. היה דבוק ברבו המהר"ם שפירא, ובאדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב. נסע אח"כ אל בנו ר' נחום מרדכי, וגם לבובוב. תיאורים נפלאים על כך פרסם בדאס אידישע טאגבלאט מיום ז' חשון תרצ"ה ועוד. הביוגרפיה שכתב על רבו היא הטובה ביותר מסוגה, אלא שלא נדפסה. למדן מופלג ברוך כשרונות, מטובי הנוער החרדי בגליציה. התכתב עם רד"ט זהמן שאמר שרואה אותות עילוי על מצחו, והסמיכו להוראה. דודו השיב יהושע בוימעהל אב"ד קראשצינקא — אפאטשנא לו בעמק הלכה, ח"א, מו, מז, נה, סג, סד. ידע את שפת המדינה ויסודי החכמות, ונודע כנואם מפואר. אציל הרוח ועדין הנפש, בעל רגש פיוטי שמיזג בו מצד האב והאם את זרמי החסידות של צאנז ורוזין, וקלט הרבה מגדולי ישראל שבאו להינפש בעיירתו. ענו ושפל ברך, אבל תקיף בעת הצורך, כמו בעת מסעו בגליציה למען חיזוק יח"ל אחרי פטירת רבו. נתקבל בתרצ"ז כרווק למלא את מקום אביו, ואח"כ נשא את חנה בת הרב שפירא מאופוצ'נו שליד לובלין. היא היתה בוגרת סמינר בית יעקב בקראקא, ונולדו להם שני ילדים. נתקבל כרב באופוצ'נו, ושם נספה עם משפחתו, בגיל שלושים.

על רקע בנין ישיבת חכמי לובלין ביום י"ח חשון תש"ב הי"ד. קטעים מחידושיו בהלכה ובאגדה נדפסו בסוף קונטרס שלושה דורות, עם מכתבים שכתבו עליו חבריו מיח"ל.
הלל זיידמן, אלה אזכרה, ג, 290–297, אישים שהכרתי, 206–214.

