ר' שמעון ב"ר אברהם אשכנזי

(ת"ק*–תקס"ב) מדוברומיל

היה בנו של ר' אברהם, ונשא את חנה בתו של ר' אפרים ר"מ דוברומיל. נתמנה שם כדומ"ץ אצל הרב צבי הירש רבנר, ואחרי פטירתו מלא את מקומו כרב. לפי המסורת שבידי בני העיר בא מאשכנז, ולכן נקרא בשם ר' שמעון דייטש. סיבת בואו היתה כדי להתקרב לחסידות, ויהו־ דים רבים עברו מבית הכנסת הגדול והתפללו בקלויז שלו. הרבה פעלים בקהילתו בה דר שנים רבות, ובדורות הבאים הזכירוהו שם בסתם "הצדיק". נפטר ביום ז' חשון תקס"ב בלי בנים, וה"שטיבל" שנבנה על קברו היה קיים עד לשואה. בית הכנסת שלו הפך לקלויז בלו, ונעשתה שם תקנה לומר עלינו כל שבת לפני קריאת התורה, וקדיש לעילוי נשמתו.

בשריפת דוברומיל עלו על כתביו באש, וגם השו"ת שלו וחידושיו בקבלה. ניצלו רק כמה חידושי תורה ומוסר על התורה, שרשמו מפיו שומעיי לקחו. הם נדפסו בספר נחלת שמעון בלשצוב תקע"ה.

המסכימים: הישועות יעקב (ובעת הייתי בשכני בק' יערסלב היה סמוך ונראה אלי, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בעניינים הנוגעים לדינא, וכל דבריו בחזקת בדוקין); ש"ב ר' יוסף אשר עהרין בארג מפרמיסלא (קיים את התורה מעוני ויסורים, כי היה איש מכאובות וידוע חולי... בידעי ומכירי קאמינא... וכמה פעמים פלפלתי עמו בחכמה ושמעתי מפיו מילי מעליותא, ולמראה עיני היה שו"ת שהשיב לשואלו דבר וירד לעומקא דדינא, וגדולה תשובתו שמגעת עד כסא הכבוד גדולי הדור, ונתקבלה אצלם והורו הלכה כר' שמעון); ר' נפתלי הירץ חריף אב"ד יערסלב; ר' מרדכי זיסקינד אב"ד לשצוב; ר' יצחק ב"ר הירש אב"ד דוברומיל (והאמת הוא אשר פלפולי הלכות של הגאון הנ"ל נבהלו רעיונות לעוצם בינתו, וכמעט שלא הניח אחריו איש אשר אלה לו, עשר ידות בכל חכמה ומדע, כל רז לא אניס ליה). ההקדמה היא מהמלבה"ד ר' שמואל ב"ר יהודה ליב מ"ס מפרמיסלא.

מהדורה שניה נדפסה בפולנאה לפני תקפ"א, ובה הוסיפו על הפרשיות החסרות קטעים מספר רב ייבי. מהדורה שלישית נדפסה בלמברג תרי"ח ע"י ר' אברהם יהושע השל דרוקר, ובה רק הסכמת רנ"ה חריף מירוסלב.

ב