ר' ישראל נחמן ב"ר יוסף דרוהוביטשר אשכנזי
דיין ומגיד, אב"ד שימונדא וצידון
מדרוהוביטש, צפת וליוורנו (תק"ה–תקפ"ה)
נולד בסטניסלב לאביו ר' יוסף דרוביטשר, שהיה תלמיד הבעש"ט ומהחסידים הראשונים בדרוהוביטש, ולמד אצל רבי יוסף בלוך ה"גנזי יוסף". שם אמו יטה. הרבה בנדודים בארצות אירופה והמזרח הקרוב. כהן כדיין ומגיד דחברה חייטים באוסטרהא, דיין ור"מ בכמה ערים בפולין ובגרמניה, ואב"ד שימונדא בהונגריה. בתקס"ד עלה לארץ עם אשתו וילדיו. בדרכו התעכב בליוורנו, בה התידד עם החיד"א. נקרא שם פאלאקי על שם מוצאו. פלפל בהלכה עם הגאון רבי יעקב חיים בן נאים, מח"ס שו"ת זרע יעקב ודרושי ישועות יעקב, ביום שחלה את חליו. משנפטר הגאון ביום כ"ה תשרי תקס"ד רצה להספידו, אך מכיון שלא ידע את שפת המדינה, מסר לדפוס יומיים אחרי־כן את דרוש הספדו: מכתב אמת ליעקב. באותה שנה הדפיס שם את ספרו פקודת המלך חלק ראשון על המשנה למלך, וחלק שני דרוש הספד על רבי משולם איגרא. מובא בו דבר תורה מרבי ברוך מקוסוב. היה עוד שער אחר ביתר אריכות, ראה בספר פתחי שערים, 352—354. ההסכמות הן מרבני איטליה, וממהר"ם מינץ מברודי ואובן ישן. בעלותו לארץ כהן כאב"ד צידון, ואח"כ התיישב בצפת, וכמה נגידים מארם צובה תמכו בו. בתקס"ז יצא לחו"ל להפיץ את ספריו, ובתקע"ג יצא שנית, וגר כמה שנים בליוורנו. כשנפטר רבי שם טוב חיים אלאזראקי בעל האכסניה שלו בשאלוניקי, הדפיס שם בתקע"ג: יקרא דחיים הספד עליו, עם ח"ב (נחמות) תנחומי (בשער השני: תנחומא) הנחמני. בראש הספר הקדמותיו, תודה לחמיו ר' אברהם כהן דוויך מבירות, וקינה מחורזת. בחלק השני דברי מוסר והלכה, תשובה למשיג על דבריו בפקודת המלך, וכתבי השליחות שלו מרבני צפת בתק"ע ותקע"ב, ומרבני איזמיר ושלוניקי בתקע"ב. כמו־כן הדפיס שם בתק"פ את ספרו: פירוש על קהלת חמדת ישראל, עם הפנים. לספר הסכמות רבני ליוורנו, צפת, איזמיר, שלוניקי, אדריאנופול וסופיה. בסופו קונטרס קהל ישראל על חידושי מהרש"א ערובין, וליקו־טים שונים. כוחו המליצי מתגלה בהודאה ובקשה שחיבר באלף אלפי"ן. בתקפ"א הדפיס בליוורנו ספר אשר הנחלים של רד"ש אייבשיץ מתוך תשובותיו נאות דשא. בסוף ימיו גר בארץ. בניו נפטרו על פניו, ונותר לו רק ר' יקותיאל זוסמן זאב באוסטרהא, נכד רבי שמואל טשרניס ודור שישי למהרש"א.
מזכרת לגדולי אוסטרהא, 222; נ"מ גלבר, ספר דרוהוביץ־בוריסלב, 22; אלבום החסידות, 116; אור הגליל, ח"ג, רלז—רמח; בנימין מינץ, שבחי הבעש"ט, ת"א תשכ"א, 24—29.