מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה
אַלְטְשְטַט (Stary Sambor)

ר' אליעזר פישל ב"ר יצחק אלטשטט

מקובל ודרשן, מגיד מישרים בברודי

מסטריזוב וברודי (ת"ק' – תקע"ב)

נולד בסטריזוב לאביו "הרב הגדול רבי יצחק", ולאמו בילא אחותם של הרב צבי הירש אב"ד ור"מ ריישא, והרב זאב וולף אב"ד ליזנסק והס־ביבות. התיחס כנין ונכד לרבי יצחק אב"ד פוזנא וקראקא, שנקרא "דער הויכער רבי רבי איצק". היה מקובל ודרשן ממתנגדי החסידות. עבר לגור בציעשינוב, ולבסוף כהן כמגיד מישרים בברודי, בה נפטר ביום ט"ו כסלו תקע"ב.

בשנת תק"ס נדפס בזאלקווי ספרו הראשון: עולם הגדול נקרא בשם מדרש לפירושים ובו שבעים דרושים לפי הקדמות האריז"ל על הפסוק ויבא יעקב שלם. מחולק לשנים: תחילה שלושים דרושים בעניני הספירות ואורות וכלים, ואח"כ ארבעים מעלות בבירורי המדות. את הספר חיבר בילדותו, ובמשך הזמן צרפו וזיקקו, והוסיף לו ג' הקדמות, מהן אחת בחרוזים. את הספר רצה להדפיס בתק"ן המקובל רבי אריה ב"ר אברהם מזאלקווי, וקיבל אז הסכמות מרבי מאיר קריס־ניאפול אב"ד ברודי (מחברת הקודש אשר חיבר אחד המיוחד מחכמי זמננו), רבי נפתלי מרגליות מברודי (ידיו רב לו בנגלה ובנסתר), ורבי משה אב"ד דונביץ מח"ס "הדר מלכות". הסכמות מופות אבדו. בשנת תקס"א קיבל המחבר הסכמה מהרב משה צבי הירש מייזליש אב"ד ולקווא (הן ידעתי את האיש ואת שיחו נאה, חכים יתקרי כשמואל ירחינאה, וידעתיו לשעבר עכשו יותר וכו', וראיתי כי הדברים נכונים למראה ויפים לאכול אכילה דמיתבא דעתיה).

בסוף הספר התנצלות המחבר, והסכמה נוספת שמצא, מהמקובל רבי ישעיה יעקב ב"ר יהודה ליב מבית לוי אב"ד טשיהאן מח"ס חרב פיפיות. פרידברג רושם מהדורה נוספת בלבוב תרכ"ח.

עולם אחד דרושי קבלה על ענין האחדות, נדפס שם בתקס"ב. עולם ברור על ענין הבירורים בקבלה, נדפס שם כנראה בתקס"ה לערך, וכן עולם הפוך על דברים הפכיים בנושא אחד בנושאים מתחלפים על פי הקבלה. המחבר הדפיס שוב את ההסכמות, והסתפק באלו שבספרו הראשון. הקדמתו היא בחרוזים. בשנת תקס"ה ההדיר בזיטאמיר את ספר קרניים עם דן ידין מאת רבי שמשון מאוסטרופולי, צרף לו פירוש עמוק פרשת אליעזר. קונטרס העברונות עם פירושו עולם ועד נדפס בזוולקווא תר"ט, בלוית הקדמתו שחלקה בחרוזים. נכללת בו חידה בעניני הקביעות, והיא נדפסה שוב בשם פרפראות לחכמה, בספר חושבנא בעלמא שהדפיס ר' עזריאל גוטפריד בפרעמישלא תרנ"ז עם פירושו "עמק יזרעאל" ופתרון החידה.

בנו רבי משה יחיאל מיכל כהן כאב"ד ביאלא דליטא. היה תלמיד היהודי הקדוש, רבי שמחה בונם מפשיסחא ורמ"מ מקוצק. נשא את בתו של הגביר מרגלית מזמושץ, וקבל נדוניא של מאה אלף רובל. תמך ברבי מנדלי מקוצק בימי עניו. לימים כשירד מנכסיו ורבי מנדלי הפך לרבי מפורסם, סייע לו לקבל את רבנות ביאלא הגדולה. נפטר בשנת תרט"ו (שארית לשארית, ח).

אשכול, ב, 581; נ"מ גלבה, תולדות יהדי ברודי, 61; שלמה יהלומי, ספר סטריזוב, 11–12, 260.

מקור: מאורי גליציה, חלק א׳, טורים 211–213 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך