מברודשין (תק"ף–תרי"א)
אביו ר' גרשון מנדל שנפטר בר"ח חשון תר"א, היה בנו של ר' אברהם כץ, ב"ר מנחם מנדל מכפר רסילנה שליד ברודשין, ב"ר שמואל, ב"ר יודא ליב חתן בעל משאת בנימין, ב"ר יונה נחום אחי השל"ך, ב"ר מאיר בעל גבורות אנשים, ב"ר משה כץ דיין בפפד"מ ובדנהויזן. יחוסו הגיע גם אל הב"ח, הט"ז, ובעל מעשה רוקח.
פאר המשפחה היה זקנם הצדיק רבי משה היילי־פרין ב"ר ישעיה אב"ד ויטקוף, שבתו ראדיל היא אם רמ"מ מכפר רסילנה, ובזיווג שני נישאה לר' אברהם הכהן ב"ר מאיר בן הש"ך. היה דור י"ג לרבי אלחנן בעל התוספות, וכהן כרבה של ברדיטשוב. בזקנתו מסר את הרבנות לבנו ר' יוסף חריף, ועבר להתבודד בכפר סלטוינה שבהרי הקרפטים ליד ברודשין, ולכן נקרא בשם ר' משה סלטווינר. הבעש"ט שבת שם אצלו, ושניהם הכשירו אז את הדג פיסטרנק. נוראות סיפרו על מופתיו וישועותיו, והם זכו לעיבוד ספרותי (ראובן פאהן, במישור, ב, תש"א, גל' מז–נג). כשארעה עלילת דם, הציל את היהודים בהשתמשו בשמות הקדושים, כדי שהנרצחת תאמר שהכומר הרגה. יום אחרי־כן נפטר, ביום ו' חשון תקי"ג. הבטיח לצאצאיו עד עשרה דורות שיוושעו כשיתפללו ליד קברו, וגם הר"י מרוזין שלח אחד מבני משפחתו להתפלל שם על חולה מסוכן. אשתו מינדל היתה בת ר' מאשיל מלבוב, ב"ר מאנוש חתן הש"ך.
ר' שאול כהן כרב בברודשין. היה חסידו של רבי מאיר מפרימישלן, שתמך בהוראתו בענין המקוה, מול התנגדות ר' משולם פיביש הלר מברודשין. אשתו או אמו היתה הינדה בת טאביל הורביץ, בת ר' יעקב ב"ר מאיר, בנו של רבי חיים כהן רפפורט. אחיו היו: הגביר ר' יצחק ליב מחסידי רד"מ מצ'ורטקוב, ור' אברהם שלום בברודשין. אהיותיו: טעמא אשת ר' אברהם לבנסרט ממקורבי ר"י מרוזין שהוצעה לו רבנות קישינב; גיטל אשת ר' זלמן בריש רוטנברג, זקנו של רא"מ שטיינברג מברודי. ביום כ"ג חשון תרי"א נפטר, ונטמן בסטניסלב. נזכר בשו"ת ישועות יעקב חלק חו"מ. בנו יחידו ר' אלכסנדר יואל כתב את יחוס המשפחה, בספר מגן אבות שהופיע בסטניסלב תרצ"ו בעריכת הרב בנימין שמרלה, ובהוצאות נכדו הגביר ר' שאול אנדרמן מסטניסלב [תוקן: ברודשין ↓], בן בתו גיטל מבוטשאטש. מעשרת בניו ובנותיו לא נפטר אף אחד בחייו, כהבטחת המהרי"א מזידיטשוב.