ממוסט (תר"ם*–תש"ג*)
ולד בשנת תר"ם לערך לאביו הרב משה, ונקרא העילוי מבילקמין. בתרנ"ט נשא את צירל בת הרב יחיאל דב מונד אב"ד מוסט, ועבר לגור שם. כל מעייניו היו בתורה, ולא פסק פומיה מגירסא. בשנפטר חמיו נתמנה בתרס"ו כרבה של מוסט, כהן בתפקיד זה עד לשואה בה נספה הי"ד. הנהיג את כל עניני הקהילה ברבנות ובבית הדין, בו בזמן תפס ישיבה, ורבים מבני העיר היו תלמידיו. מכתבו נדפס בספר תשובה כהלכה, סו. שנת ת"ש השיב לו מלבוב בשו"ת דובב מישרים, ז"ב, ה. בתו מלכה נישאה לר' אהרן הירביץ. הוא ורה במוסט וניצל, שבור ברוחו הגיע לפוטוליצה, במחנה רוה־רוסקה נספה הי"ד.
אהלי שם, 418 ; ספר מוסטי-וילקה, 89, 91, 289, 333, 379.
מקור: מאורי גליציה, חלק א׳, טורים 25–26; חלק ו׳, טור 9 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות