מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה

ר' אברהם חיים ב"ר גדליה אברדם

רב בזבורוב ואב"ד זלוטשוב

מזלוטשוב (תפ"ה*–תקע"ו)

האבא ר' גדליה ב"ר בנימין זאב וולף, היה נכד ר' מרדכי ר' ליבוש"ס מזולקווא, שהיה נכדו של המהדורא בתרא, וזקנו של רבי אפרים זלמן מרגליות. כהן כראב"ד זלוטשוב בזמן הרב נפתלי הרץ סג"ל הורביץ והרב שמשון מייזלש, וחתם בלוחות עדות לטובת רבי יונתן איבשיץ. היה מבני היכלא דהבעש"ט, ונפטר ביום כ"ג חשון תקל"ז.

בנו רבי אברהם חיים נולד בזולקווא לפני שנת תפ"ו (ולא כרושמי קורותיו שכתבו תק"י). היה תלמיד המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלו־טשוב. כמו־כן למד אצל רבי שמלקא הורביץ, ואצל אחיו רבי פנחס שנתן לו את בתו לאשה. כשעברו עשר שנים ולא זכה להיבנות ממנה נתן לה גט פיטורין, ונשא את שרה מרים בתו של רבי ישכר בר אב"ד זלוטשוב. הילדים שנולדו לו מתו, והוא גידל את בן אשתו הרב יוסף עזריאל ביליג שנתקבל כרב בגולדיגור. רבנותו הראשונה של רא"ח היתה זבורוב, ואחרי שחמיו עלה בתקנ"ג לא"י, נתמנה על מקומו בזלוטשוב. היה אהוב בקהילתו, ועסק הרבה בצרכי צדקה וחסד. כל ימיו אימץ לו את מסכת ברכות, והיה הוגה בה בכל עת. האריך ימים עד למעלה מגיל תשעים, ונפטר ביום כ"ו טבת (וי"א: שבט) תקע"ו. אהל הוקם על קברו, ויהודי העיר היו פוקדים אותו בעיקר בתשעה באב. אחותו חיה נישאה לר' יוקיל מזולקיב, נכד ר' יוקיל אב"ד ברודי בן מהר"ם מטיקטין.

ספריו: אורח לחיים, פירוש על התורה בדרך הקבלה והחסידות. נחשב כאחד מספרי היסוד של החסידות, ומצוטטים בו דברי גדולי הצדיקים. כבר בחייו השתוקק להדפיסו כשם טוב מבנים, אך רק שנה לאחר פטירתו נדפס בברדיטשוב תקע"ז ע"י בנו החורג. המסכימים: מחותנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב בתקס"ו; המגיד מקוזניץ בתקס"ד; החוזה מלובלין; הרב מאפטא; הישועות יעקב (בהיותו בחיים חיותו היה כמה פעמים במחיצתי, וראיתי שכל דבריו בחזקת בדוקין); רבי חיים מטשרנוביץ; רבי מרדכי מקרמניץ. קרובו רא"ז מרגליות מוסיף להסכמתו הקדמה לתולדות, וכותב: והיה אדם גדול בתורה ובחסידות, והיה שוהה בתפלתו כמעט רובו של יום, עסקן גדול בצדקות וג"ח, ורבים השיב מעון, היה יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה. הספר נדפס שנית בלמברג תקצ"ח, ושלישית בירושלים תש"ך.

הרב יוסף עזריאל לא הספיק להדפיס את יתר הכתבים, והם עברו בירושה אל נכדו ר' צבי הירש, הגבאי של רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבו נתן לו הסכמה, ובה כתב שדברי המחבר בנויים על הקדמות הרב המגיד ובנו המלאך. בתרל"ג עלה בידו להדפיס בלבוב מסכת אבות עם פירוש פרי חיים, בצרוף הקדמה משלו. מהדורה חדשה יצאה בירושלים תשכ"ב ע"י הרב חיים שמואל רייפען, עם הוספות שליקט מספרים שונים, וחידוש המחבר שבסוף ספר ההפלאה. מהדורת צילום של לבוב הוצאה בברוקלין תש"ל. רצ"ה ביליג הדפיס בלבוב תרל"ג גם הגדה של פסח עם פירוש פרי חיים. היא חזרה ונדפסה בויען תרפ"א עם הגדת באר מים, וכן בירושלים תרצ"ו, ובמונטריאול תשכ"ח ותשל"ג. ספר חידושי המחבר על כמה הלכות ולשונות הרמב"ם לא נדפס.

שלמה בובר, קריה נשגבה, 55, 20, אנשי שם, 18 (בטעות, כי לא היה רב בלבוב) ; אשכול, א, 393 ; מליצי אש, ח"ב, חשון, קמו, ח"ג, טבת, קטו ; הרב ראובן מרגליות, לתולדות אנשי שם בלבוב, יד-טו, לפי סיני, כו, רט ; ספר קהילת זלוצ'וב, 248, 50, 117.

מקור: מאורי גליציה, חלק א׳, טורים 23–25; חלק ו׳, טור 8 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך