מנמירוב (תר"ח–תרס"א)
נולד בשנת תר"ח לאביו ר' צבי. היה מתמיד גדול בעיירתו ובפשמישל, ולמד בילדותו עם רבי ישכר דב מבלו. כל שנה סיים ד' חלקי שולחן ערוך, ובמשך עשרים שנה למד מסכת חולין. כהן למעלה משלושים שנה כרבה של נמירוב. בגלל פקחותו וראיתו התפרסם בכל גליציה, ונקרא תכופות לבוררויות בסכסוכי רבנות בקהילות. נפטר ממחלת הטיפוס ביום ט"ו סיון תרס"א, ונספד ע"י רבני לובטשוב ויברוב. בני קהילתו שהעריצוהו הקימו קרן לתמיכת אלמנתו ריזל ויתומיו, ואחת מבנותיו נישאה לרבי משה טויב. בקרן תמך גם תלמידו הגביר יעקב הירש פלד מפרמיסלא. כבר בחייו שאף להדפיס את חידושיו, ובמיוחד אלו שעל מסכת חולין, אך רק כעבור עשרות שנים עלה הדבר בידי בן בתו רבי מנחם שלמה טויב האדמו"ר מקאלוב. בשנת תש"ל הדפיס בברוקלין את הספר עבודת משא, על כל עמוד ממסכת חולין עד דף נד ע"א, וסיפח לו כחלק שני את ספרו שלו: חקל תפוריז על התורה.
תשובות אליו: ביו"ע יצחק, או"ח, יב, לו, קונטרס אחרון בסוף יו"ד ח"ב, ה, אה"ע, ח"ב, כג, עו בשנים תר"לתרמ"ה לפשמישל; שו"ת רמ"ץ, ח"א, יו"ד, מא בתרל"א; שו"ת מהרש"ם, ח"א, ל, קפו, ח"ג, לב בתרנ"ח. השתתף באהל מועד (קמלהאר), תרנ"ח.
בן עירו חיים צבי, מחזיקי הדת, כ–כז סיון תרס"א.